העוסקים בתחום משאבי האנוש נדרשים מעת לעת לערוך אבחון של עובדים ושל מועמדים לעבודה בארגון בו הם מועסקים כדי שיסייע להם לקבל החלטות לגביהם הנוגעות לקבלתם לעבודה, המשך או הפסקת העסקתם. אחד הכלים שעשויים לסייע בכך הנו מכשיר הפוליגרף והבדיקות שניתן לבצע באמצעותו. מאמר זה נועד לספק לעוסקים בתחום משאבי האנוש מידע רלוונטי אודות מכשיר הפוליגרף, שימושיו והאופן בו ניתן לעשות בו שימוש מושכל בכלל ובארגונים, חברות ומקומות עבודה בפרט.
קודם כל, מה זה בכלל פוליגרף?
מאז עמד האדם על דעתו קיים הרצון האנושי הבסיסי לדעת האם דברים שנאמרים הנם דברי אמת או שאומרם הנו דובר שקר. לאורך הקיום האנושי בחברות שונות נוצרו שיטות מגוונות לגילוי האמת ברמת אמינות כזו או אחרת (על פינוקיו כולנו שמענו…). אצל הבדואים למשל, ידועה שיטה המתבססת על הצמדת סכין או כפית מתכת מלובנים באש ללשון החשוד באמירת שקר ושטיפת הפה במים לאחר מכן. ההנחה היא שלשונו של דובר השקר תיבש ותיכווה בעוד שדובר האמת לא יפגע – מומלץ כמובן לבעלי לב חזק בלבד! בבסיס השיטה יש הנחה שגוף האדם מגיב לאמירת שקר וניתן לזהות את הדבר.
עם ההתפתחות הטכנולוגית והרפואית בעידן המודרני הוחל בניסיונות לפתח שיטות ומכשירים אמינים שיעזרו באבחון של דוברי שקר מתוך ההנחה שיש ביטוי פיזיולוגי בגוף האדם לאמירת השקר. ההתפתחות המואצת בתחום הייתה במהלך שנות ה-20 של המאה הקודמת. חוקר בשם וויליאם מרסטון פיתח מכשיר הקורא בו זמנית שינויים בנשימה ובלחץ הדם בתגובה לשאלות אותן נשאל הנבדק ובכך יצר את מכשיר הפוליגרף האמיתי הראשון. בעשורים שלאחר מכן, חוקרים נוספים דוגמת קילר, בקסטר, ריד ועוד הוסיפו נדבכים מחקריים ופרקטיים לתחום שהתפתח לדיסציפלינה ענפה. כיום בדיקות הפוליגרף משמשות ככלי עזר לגילוי האמת בקרב גופים ממלכתיים דוגמת סוכנויות ביון ומודיעין, גורמי אכיפת חוק וכך גם בשוק האזרחי.
אז מה זה באמת פוליגרף?
שמו הגנרי של המכשיר רומז על מהותו. השם Polygraph הנו חיבור של שתי מילים שמקורן יווני:
Poly – הרבה, רב
Graph – כתב, כתיבה, רישום
מכאן שהשם מעיד למעשה על האופן בו פועל המכשיר שהינו רישום סימולטני של מספר משתנים פיזיולוגיים בתגובה להתרגשות של הנבדק.
מכשירי הפוליגרף המקובלים כיום (אנלוגיים וממחושבים) רושמים בו זמנית במהלך בדיקת הפוליגרף לפחות 3 פרמטרים פיזיולוגיים בכדי שניתן להתייחס לבדיקה המסוימת כמהימנה: נשימה (בשני ערוצים), הזעה וערוץ קרדיו המודד שינויים בלחץ דם/דופק (סה"כ לפחות 4 ערוצי בדיקה). ההיגיון העומד מאחורי בדיקת הפוליגרף מתבסס על ההנחה שאמירת שקר גוררת בעקבותיה תגובה רגשית הבאה לידי ביטוי בתגובות פיזיולוגיות של הגוף האנושי שחלקן לפחות לא ניתנות לשליטה. מבלי להיכנס לפרטי שיטות וטכניקות בדיקות הפוליגרף המגוונות, ברמת העיקרון, במהלך הבדיקה נשאל הנבדק שאלות ישירות ("שאלות רלוונטיות") הנוגעות לעצם העניין ושאלות נוספות ("שאלות בקרה השוואתיות") המסייעות לבודק באבחון אמירת האמת או השקר והתגובה האמוציונלית (ריגושית) עליהן באה לידי ביטוי פיזיולוגי הנרשם באמצעות מכשיר הפוליגרף.
תהליך בדיקת הפוליגרף:
בדיקת הפוליגרף היא תהליך מובנה ומורכב שאין להקל בו ויש להכינה ולערוך אותה בקפידה. חשוב לזכור שאין דין בדיקה אחת כדין בדיקה שנייה גם אם מדובר באותו אדם ובאותו נושא. הנבדק או הנבדקת הנם בבחינת עולם ומלואו העוברים חוויות יומיות המשפיעות עליהם. לכן, על הבודק העושה עבודתו נאמנה, לאמוד ולעמוד על המסתתר מאחורי החזות אותם הם מציגים לפניו.
כאמור בדיקת הפוליגרף היא תהליך מובנה בעל שלבים שחשוב להקפיד על ביצועם כפי שמוגדר בכללים המופיעים בספרות המקצועית ועל פי ההיגיון המקצועי של בודק הפוליגרף העורך את הבדיקה:
זימון לבדיקה – התהליך הנקרא "בדיקת פוליגרף" מתחיל למעשה עם קבלת הזימון לבדיקה על ידי הנבדק או הנבדקת. כאן חשוב להבהיר שהזימון ראוי שיהיה לפחות יום לפני מועד הבדיקה על מנת למתן לחצים וחששות טבעיים בקרב הנבדקים העלולים לגרום להטיה בבדיקה. זו הסיבה שלא ראוי לבצע בדיקה בהתרעה קצרה ("מעכשיו לעכשיו") למרות שלעתים יש אילוצים כאלה ואחרים. בדיקה כזאת עשויה להיות חשודה מראש כמוטה מאחר והנבדק נמצא תחת לחץ ומתח מעל הרצוי והמקובל (Stress).
סביבת הבדיקה – בדיקת הפוליגרף ראוי שתיערך במכון בדיקות פוליגרף מתוך כוונה להבטיח תנאי בדיקה אופטימליים וסביבת בדיקה ניטרלית, תוך נטרול גורמים סביבתיים העלולים להשפיע על הנבדק ולגרום להטיה בבדיקה ("לזהם את הבדיקה"): כיסא נבדק מיוחד, שקט, העדר גורמים מסיחים בחדר, טמפרטורה ולחות מבוקרים, הרחקה מגורמים ודמויות העשויים להטיל מורא על הנבדק ועוד.
מידע רלוונטי מוקדם – על בודק הפוליגרף העורך את הבדיקה לקבל ככל הניתן את מרב האינפורמציה הנוגעת לעניין אותו הוא אמור לברר. על בסיס המידע והחשדות המתקבלים בדרך כלל ממזמין הבדיקה, בודק הפוליגרף ינסח ויבנה מערך שאלות הרלוונטיות ומוכוונות למקרה ולנבדק. כמות השאלות היא מוגדרת ומוגבלת לסוג הבדיקה ורצוי לצמצם את מספרן ככל הניתן כדי להבטיח רמת דיוק גבוהה. כאן ראוי להדגיש שתפקיד ניסוח השאלות מוטל בלעדית על בודק הפוליגרף מאחר ויש לנסחן בהתאם לשיקולים ולהגיון מקצועיים שהוא מודע להם ופועל לפיהם. הגורם המזמין יכול ורשאי לבקש לברר את הנושא ולפרט נקודות ודגשים שיש להתייחס אליהם ואילו בודק הפוליגרף ינסח את השאלות הרלוונטיות לנושא.
ראיון מקדים – על בסיס האינפורמציה הרלוונטית המוקדמת אודות המקרה, בודק הפוליגרף יקבל את הנבדק ויקיים עמו ראיון/שיחה מקדימה (שיחת Pre-Test) לשם היכרות ועמידה על טיבו של הנבדק, מצב בריאותו הפיזית, מצבו הנפשי, הלך רוחו, ובחינה של כל גורם העשוי לדעת הבודק להשפיע על הבדיקה. תוך כדי הראיון יעבור הבודק עם הנבדק על הידוע לו לגבי מהות העניין והסיבה מדוע הוא נבדק. לאחר מכן יעבור עמו הבודק על השאלות אשר יוצגו לנבדק במהלך בדיקת הפוליגרף. חשוב שבודק הפוליגרף יוודא שהשאלות תהינה ברורות ונהירות לנבדק והנבדק אכן יבין אותן. לאחר מכן יחתים הבודק את הנבדק על הסכמה להיבדק ספציפית בכל הנוגע לשאלות הרלוונטיות.
מהלך הבדיקה – בעת בדיקת הפוליגרף מוצמדים לגוף הנבדק חיישנים הקוראים את מהלך הנשימה שלו (נשימת חזה ונשימת סרעפת), שינויים ברמת ההזעה (התנגדות חשמלית של העור), וכרית קרדיו על זרוע יד שמאל הנותנת קריאה של שינויים בלחץ הדם ופעימות הלב. בנוסף לכך, בשנים האחרונות נכנסו לשימוש גם חיישנים המראים את השינויים בזרימת הדם.
פענוח – עם סיום הבדיקה, על בודק הפוליגרף לפענח את הקריאות השונות שהתקבלו לגבי כל שאלה ושאלה ועל בסיס פענוח התוצאות יכתוב חוות דעת מסכמת למזמין הבדיקה ובה יפרט את ממצאיו. כאן חשוב לציין שיש לתת לבודק לעשות את עבודתו בניחותא כשהוא משוחרר מלחץ של זמן, במיוחד בעת פענוח התוצאות.
שימושי הפוליגרף:
בדיקת הפוליגרף יכולה לשמש בתחום משאבי האנוש כמכשיר עזר בשני תחומים עיקריים:
א. בדיקות מהימנות תעסוקתית: בדיקות רקע וקבלה לעבודה, בדיקות מהימנות ואמינות עובדים תקופתיות.
ב. אימות או הפרכת חשדות וגרסאות בעקבות אירועים אותם מעוניינים לברר.
א. בדיקות מהימנות עובדים – מכשיר הפוליגרף יכול להיות כלי עזר למיון וסינון מועמדים לקבלה לעבודה או בעת מועמדות למשרות בארגון. כמו כן, ניתן לבצע בדיקות מהימנות תקופתיות לעובדים בארגון, במיוחד בתפקידים רגישים. לעתים קיימת רתיעה בענפים מסוימים (למשל בהיי-טק) מעריכת בדיקות פוליגרף ככלי לבדיקת מידת המהימנות והיושר של עובדים על בסיס טענות כי הדבר פוגע באווירה הנוחה ונוגד את התרבות הארגונית המקובלת. דווקא בחברות בהן הידע הנצבר בתוכן הוא המשאב העיקרי עליו הן מתבססות ומתקיימות ממנו, יש חשיבות קריטית לבדיקת טוהר המידות והיושר של עובדים הבאים במגע עם מידע פנימי חיוני ומסווג. כבר אירעו מקרים לא מעטים בהם עובדי מו"פ, שיווק וכו' בחברת היי-טק העבירו מידע רגיש לגורמים מתחרים וכמעט הביאו להתמוטטות החברה בה הם עבדו.
- בדיקות מהימנות בקבלה לעבודה: בבדיקות אלה השאלות מנוסחות על פי אופי וצרכי הארגון, מאפייני הפעילות, מידת הסיכונים וכיוצ"ב. בודק הפוליגרף יבנה סט המכיל קשת של שאלות הנוגעות בין השאר למידת כנות הנבדק במסירת הפרטים בעת הליכי הקבלה לעבודה, עבר פלילי, גניבות ממעסיקים בעבר, רקע של אלימות, התמכרויות להימורים, סמים אלכוהול, הסתבכות בחובות כספיים, קשרים עם גורמי חוץ העלולים להזיק לארגון ועוד.
- בדיקות המהימנות התקופתיות: יש להן חשיבות רבה מאחר וקיימים כלים מעטים המאפשרים עמידה על טיבו של המועמד למשרה ועל עברו מבחינת יושרו ומהימנותו לאורך זמן. מצד שני, קיימת הנחה בסיסית שעובדים ותיקים כבר מוכרים בארגון ולא סביר להטיל בהם ספק. ועם זאת, כולנו בני אדם ועוברים בחיינו תהפוכות העלולות לגרור לסטייה מדרך הישר ולהתפתות למעשים שליליים (למשל העברת מידע פנימי ללא רשות לגורמים מתחרים, מעילות, גניבות ועוד).בדיקות מהימנות העובדים לסוגיהן מהוות כלי סינון המצביעות על סימני שאלה ותהיות לגבי נושאים מסוימים. את אותם נושאים ספציפיים במידה ומתעוררים לגביהן סימני שאלה, יש לבדוק ולברר בבדיקה נוספת מעמיקה יותר המתמקדת בסוגיות הטעונות בירור.
ב. בדיקות לאימות או הזמת/הפרכת חשדות וגרסאות – הבדיקות הללו נעשות כדי לברר נושא מסוים בו התעוררו חשדות או סימני שאלה: בעקבות אירועים פליליים דוגמת גניבות, פריצות, מעילות, הונאות, מעשי אלימות, הטרדות מיניות וניצול מיני, בעת חשד להעברת מידע פנימי לגורמים לא מורשים ועוד.
קבילות בדיקות הפוליגרף במדינת ישראל:
במישור המשפטי חשוב לערוך הבחנה בין המשפט הפלילי לבין המשפט האזרחי. עפ"י סדר הדין הפלילי הישראלי, בדיקת הפוליגרף לא התקבלה כראיה קבילה לבית המשפט. עם זאת, בשנים האחרונות ארעו מספר תקדימים בהם נעשה שימוש בבדיקת הפוליגרף בהליכים מקדמיים, טרם הגשת כתבי אישום על ידי הפרקליטות או לפני העברת תיקי חקירה מהמשטרה לתביעה. בשלבי חקירה לפני גיבושה הסופי, בדיקת פוליגרף עשויה לשמש כמכשיר לסינון חשודים פוטנציאליים ולהכוונת ולמיקוד החקירה (גיא חסיד נ' מדינת ישראל בש"פ 1000/5).
במישור ההליכים המשפטיים האזרחיים נקבעה הלכה על פיה יתקבלו תוצאות בדיקות פוליגרף על ידי בתי משפט ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים:
1. הסכמת שני הצדדים מפורשות לקיום וביצוע בדיקת הפוליגרף.
2. היות תוצאות הבדיקה מובהקות וחד משמעיות (ע"א 61/84 ביאזי ואח' נ' אברהם לוי).
כמו כן, מזה זמן קיים הנוהג בבתי דין משמעתיים לסוגיהם עליהם לא חל סדר הדין הפלילי, בהם בדיקות הפוליגרף מתקבלות כראיה קבילה.
בדיקת הפוליגרף כמכשיר לבדיקת המהימנות וטוהר המידות בקרב מועמדים לעבודה עמדה למבחן מצד הכנסת בעקבות הצעת חוק שהוגשה על ידי חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון ממרצ. בבסיס הצעת החוק האמורה היה איסור גורף לביצוע בדיקות מהימנות באמצעות פוליגרף למועמדים למקומות עבודה על בסיס הטענה שמדובר בכלי החודר לפרטיות ופוגע במועמד. בסופו של דבר, לאחר דין ודברים ארוך ולאחר שגלאון נוכחה שיש קואליציה רחבה של חברי כנסת מקיר לקיר נגד היוזמה שלה, היא הסירה את הצעת החוק שלה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ונכון להיום אין כל מניעה חוקית לביצוע בדיקות מהימנות.
על תקפות בדיקת הפוליגרף:
אחת הסיבות לאי קבלת בדיקת הפוליגרף כראיה במשפט הפלילי היא העובדה שניתן להגיע רק לכ-95% דיוק בתוצאות בדיקת פוליגרף במידה והבדיקה נעשתה בצורה נאותה ועל פי הכללים המקובלים. הטענה שמוצגת בפני הדוגלים בשימוש בפוליגרף שהנה קימות שתי שיטות אחרות: טביעות אצבע ו-DNA בהן הזיהוי הוא כמעט 100%. דבר אחד לא מזכירים כאשר מדברים על טביעות אצבע ו-DNA והוא, שקרוב ל-50% מהמקרים נפסלים מראש מאחר ואין מספיק פרמטרים המאפשרים ביצוע בדיקה נאותה. סטטיסטית, פירושו של דבר שלו היו עושים שימוש גם באותן בדיקות שנפסלו מראש, אחוזי הדיוק היו מתרחקים משמעותית מאותם 100%. לעומת זאת בבדיקת פוליגרף יש אחוז מזערי של פסילות מראש, לדוגמה על רקע של חוסר התאמה בריאותית או פסיכיאטרית. למעשה, על בודק הפוליגרף בעת ההכנה לבדיקה של הנבדק מוטלת האחריות להכווין ולהתאים את הבדיקה לנבדק על בסיס ההיכרות עמו והמידע העומד לרשותו ועל ידי כך להגדיל את דיוקה.
בודק הפוליגרף מול הגורם המזמין:
בודק הפוליגרף פועל בעת ביצוע בדיקת הפוליגרף למעשה בשני מישורים אשר לעתים נוגדים זה את זה: מצד אחד, הוא מתפקד כשלוח של מזמין הבדיקה ולו הוא מחויב אתית במתן התשובות וחוות הדעת המסכמת. מאידך גיסא, בודק הפוליגרף חייב להיות כפוף באופן מוחלט לנורמות של אתיקה וכללי ביצוע בדיקה נאותים על מנת שלא יחטא לביצוע לא תקין של הבדיקה ויגרום לכך שנבדק יוכתם שלא באשמתו כדובר שקר. מטבע הדברים קיימים לחצים ומגבלות העשויים להפריע לביצוע תקין של הבדיקה (לחצי זמן ומקום לדוגמה). לשם ביצוע בדיקת הפוליגרף בצורה נאותה העומדת בכללים המקובלים של ביצוע בדיקות פוליגרף חשוב להקפיד על התנאים הבאים:
- הודעה על מועד ומקום הבדיקה לנבדק לפחות יום מראש.
- מסירת כל האינפורמציה הרלוונטית לבודק הפוליגרף מצד הגורם המזמין בכדי שיוכל לנסח שאלות מוכוונות המתאימות למקרה ספציפי.
- ביצוע הבדיקה במכון פוליגרף תוך הקפדה על סביבה נייטרלית ה"נקייה" עד כמה שניתן מגורמים העשויים "לזהם" את הבדיקה.
- קיום ראיון מקדים מובנה ומסודר (שיחת Pre-Test) עם הנבדק על מנת להכינו לבדיקה בצורה מיטבית.
- ניסוח שאלות מוכוונות ומותאמות לאדם הנבדק ולמקרה הספציפי.
- ביצוע הבדיקה המותאמת לנבדק ולנסיבות המקרה ועל פי הכללים המוכרים ועפ"י ההיגיון המקצועי של הבודק.
- פענוח וצינון תרשימי הבדיקה (צ'ארטים).
- ניסוח והגשת חוות דעת מסכמת למזמין הבדיקה.
